כדי שמכוניות מעופפות יהפכו לדבר של מה בכך צריך להשקיע בפיתוח ולהתמודד עם האתגרים של תחבורה חכמה, מבין הפיתוחים השונים הפיתוח הבולט והחדשני ביותר הוא מכוניות מעופפות ולישראל יש חלק לא מבוטל בעתיד שישנה את מפת הכבישים.
פקקים וכבישים מוגבלים יאיצו את תחום המכוניות המעופפות
מדינת ישראל משקיעה רבות בתשתיות כבישים, מקימה כבישים חדשים, משפרת את הקיים ולמרות זאת זהו לא הפתרון לפקקים בכביש, הפתרון היחידי הוא הורדת הכלים מהכביש באמצעים קיימים ופיתוחים עתידיים, שאינם בהכרח העתיד הרחוק מאוד.
הפתרון העכשווי הוא תחבורה ציבורית בת קיימה ופתרונות של כלים שיתופים, שיפור התחבורה הציבורית בישראל יאפשר לכבישים להשתחרר יותר, בין היתר גם הרכבת הקלה והמטרו ועידוד נסיעה בכלים שיתופיים (קורקינטים ואופניים שיתופיים).
בנוסף, כדי להבין את המצב בכביש, לנתח ולפתור את הפתרונות, כבר כיום מבצעים ניתוח נתוני כבישים ומתרגמים את כל הנתונים לדאטת כבישים שמזהה צורת נהיגה, חיזוי תרחישים שונים בכביש ונתונים נוספים שמאפשרים לנו לפתח פתרונות מתקדמים מבוססי נתונים.
פתרון עתידני שכבר מזמן לא נמצא על בשלב תכנונים ורעיונות משוגעים או בסרט הוליוודי עתיר תקציב, הוא פיתוח מכוניות מעופפות.
בהנחה שככל שהאוכלוסייה העולמית גדלה, גם הפיתוחים מתקדמים כדוגמת רכבים אוטונומיים, לא יעזרו כדי לשחרר את הכבישים מעומסי המכוניות – נראה שמכוניות מעופפות הן הפתרון הטוב ביותר להוריד מכוניות מהכביש ולעלות אותן לאוויר.
המדינות הבולטות ביותר בפיתוח מכוניות מעופפות הן ארצות הברית, סין, יפן, איחוד האמירויות וישראל.
בנוסף, גם גרמניה, צרפת, איטליה, אנגליה, אוסטרליה וניו זילנד משחקות תפקיד משמועתי בתחרות שבין החברות שיובלו לפיתוח מואץ של מכוניות מעופפות שיפתרו את עומסי התנועה.
חברות ישראליות בולטות שמקדמות מכוניות מעופפות
מאז מכונית הסוסיתא שיוצרה על ידי יצרנית המכוניות הישראלית "אוטוקרס", עברו הרבה מים בנהר ושמה של ישראל כבר אינו נקשר בכל הקשור לתעשיית יצרנית הרכבים כחברה יצרנית, אלא רק בפיתוחים של חברות ישראליות שמתקשרות באופן ישיר ועקיף לתעשיית הרכב או לשימוש ברכב עצמו.
אם טרם שמעתם על חברות ישראליות שמפתחות מכוניות מעופפות, דעו לכם שזו לא המצאה, ישראל הקטנה כמעצמת סייבר בולטת באופן משמעותי על מפת החברות שעוסקות שפיתוחים של מכוניות מעופפות.
ביחס גודל מדינה לכמות החברות והפיתוחים הנלווים השונים הופכים את החברות הישראליות לשחקניות בולטות בתחום, הדבר לא מפתיע כל כך בהינתן היכולות החדשות בכל הקשור ליזמות, הייטק וסייבר.
בין היתרונות של החברות הישראליות בכל הקשור לטק הם הניסיון הטכנולוגי הרב, יכולת גבוהה לי פיתוח יזמות ויצירתיות וכן כוח אדם מיומן לחידושים ופיתוחים שמאפשרים לחברות לפתח תחבורה חכמה.
יחד עם היתרונות, האתגרים הקשורים בפיתוח תחבורה חכמה הם בעיקר רגולציה כבדה בעולם עם דגש על הרגולציה והבירוקרטיה הישראלית, זמן פיתוח ארוך, צורך בהשקעות רבות באי ודאות גבוהה וחשש ממתקפות סייבר על רכבים ופיתוחים שונים לרכבים ולפגוע בפרטיות של המשתמשים.
הכירו את החברות הישראליות שמפתחות מכוניות מעופפות:
- חברת AIR.
החברה ממוקמת בתל אביב ומפתחת את רכב מטוס Air One בסגנון רחפן, מטוס חשמלי אנכי (eVTOL ) עם 4 מושבים, השימוש הצפוי בו הוא עסקי ופרטי, המטוס יוכל לטוס למרחק של עד 160 ק"מ ובמהירות מקסימלית של 250 קמ"ש.
החברה צפויה לבצע טיסות ניסוי ראשונות במהלך שנת 2025. - חברת Urban Aeronautics.
החברה ממוקמת ביבנה ומפתחת את רכב מטוס Cormorant, המטוס חשמלי אנכי (eVTOL ) עם 5 מושבים, קהל היעד אינו השוק הפרטי אלא דווקא לשימוש של כוחות הביטחון, הצלה והתחבורה הציבורית.
המטוס צפוי לטוס למרחק של עד 200 ק"מ ובמהירות מקסימלית של 180 קמ"ש.
החברה ביצעת טיסת ניסוי מוצלחת ב 2023 באתר החברה ביבנה, בינואר 2024 החברה הודיעה על טיסות ניסוי נוספות של אב הטיפוס, בפברואר החברה הודיעה על שיתוף פעולה עם צה"ל, במרץ ובאפריל החברה הודיעה על קבלת אישור טיסה זמני וגיוס סכום נוסף של 20 מיליון דולר. - חברת NFT.
החברה ממוקמת בנתניה ומפתחת את רכב ASKA, רכב היברידי לנהיגה וטיסה, קהל היעד עסקי ופרטי.
הרכב צפוי לטוס למרחק של עד 400 ק"מ ובמהירות מקסימלית של 240 קמ"ש.
החברה צפויה לבצע טיסות ניסוי ראשונות בשנת 2024, לבינתיים החברה הודיעה השנה על גיוס בסכום של 30 מיליון דולר, הסכם שיתוף פעולה, קבלת אישור טיסה זמני והתחלת בניית אב טיפוס מתקדם. - חברות נוספות: חברת Skyrider שמפתחת כלי אנכי עם 2 מושבים, חברת Cordium שמפתחת כלי אנכי עם 4 מושבים, BETA Technologies שמפתחים כלי מעופף לתחבורה הציבורית, Eviation הישראלית-אמריקאית שמפתחת מונית מעופפת, חברת REVOLUTION AEROSPACE שמפתחת כלי מעופף אנכי, חברת IXION MOTORCYCLES שמפתחת אופנוע מעופף וחברת VOLO AERO הישראלית-גרמנית שמפתחת כלי מעופף חשמלי.
סיוע מהמדינה לפיתוח תחבורה חכמה
מדינת ישראל לא עומדת מנגד ולא נותנת לחברות פרטיות לפתח לבד את תחום המכוניות המעופפות, פיתוחים נלווים וכל הקשור בתחבורה חכמה, בין היתר ניתן
אחד הפרויקטים הבולטים ביותר לקידום תחבורה חכמה הוא מרכז CyITS, מיזם משותף למשרד התחבורה, מערך הסייבר הלאומי ובביצוע של נתיבי איילון, מי שזכה במכרז היא התעשייה האווירה עם שותפה נוספת ואלו הקימו את המרכז לתחבורה חכמה בבאר שבע כמעבדת סייבר מתקדמת.
המרכז החדיש מספק שירותים למגוון רחב של חברות וגורמים באקו-סיסיטם של התחבורה החכמה בישראל, למרות תקציבי הענק בעולם, המרכז הישראלי הוא ייחודי מסוגו בעולם כאשר מדינת ישראל היא הראשונה לקים מרכז שכזה ומספר מדינות גילו התעניינות רצינית ללמידה והעתקת הפורמט הישראלי.
המרכז נוגע באתגרים בקישוריות של עולמות הסייבר בכל הקשור לתחבורה חכמה, נוגע בסוגיות מורכבות בעולם, איומי סייבר על תחבורה חכמה, לא מדובר על מרכז עיוני אלא על מרכז ביצועי שמספק פתרונות לאתגרים והסוגיות השונות.
בנוסף, המרכז מספר ייעוץ למשרד הפנים לכל הקשור לרגולציה באבטחת סייבר, מספק שירותי בדיקת אבטחת סייבר לחברות בתחום התחבורה החכמה, מאמת ומאשר פתרונות תחבורה חכמה אל מול רגולציית סייבר בארץ ובעול, מאמן ומדריך את השחקנים בתחום התחבורה החכמה בכל ה'שור לאבטחת סייבר ומציע תמיכה במחקר פיתוח למערכות תחבורה חכמה.
הפער בין חברות ישראליות מצליחות לפעילות מכוניות מעופפות בישראל
הערכות המומחים האופטימיים מובילות אותנו לצפי לכניסת מכוניות מעופפות אוטונומיות כדוגמת רחפן גדול כבר בשנים הקרובות, מכוניות מעופפות צפויות להיכנס לשוק הפרטי לקראת אמצע העשור הבא ולהגדיל את נוכחותן לקראת סוף העשור הבא – תחילת העשור שלאחריו, כאשר כניסה של מכוניות מעופפות צפויה להיות מהירה יותר בקרב שירותים ציבוריים, צבאיים ושירותי הצלה.
מלבד האתגרים הטכנולוגיים, הגורמים הצפויים לעקב את כניסתן של מכוניות מעופפות הם אתגרי רגולציה בכל העולם, שאינם מקלים עם כניסה של כלי תעופה חדשים, צורך בתשתיות חדשות, היבטי בטיחות נדרשים וכמו כל מוצר חדש ועלות שצפויה להיות גבוהה גם כמספר שנים טובות לאחר שהמכוניות המעופפות יקבלו את כל האישורים והתשתית הנדרשת.
למרות הפיתוחים הרבים בתחום התחבורה החכמה ומספר החברות הישראליות שמפתחות מכוניות מעופפות, נראה כי הפעילות בישראל תהיה איטית יותר, בין היתר עקב רגולציה קשה ובירוקרטיה רבה, בניית תשתיות איטית של המדינה ואתגרי תעופה במדינה עם צפיפות אוכלוסייה (במיוחד במטרופולין) ובעיות בטיחות עם דרישות והגבלות תעופה רבות.